Travel with kids

נסיעות לחו"ל עם ילדים

טיפים לנסיעות לחו"ל עם ילדים קטנים

פראג עם ילדים

כמה טיפים שיכולים להקל על הנסיעה לחו"ל עם ילדים קטנים – מגיל ינקות עד כיתה ג'-ד'. אחרי זה כבר ילדים גדולים, כמעט מבוגרים, אני פשוט אחלוק איתכם את הנסיון של 6 שנות נסיעות עם הילדים שלי (היום בת 3.5 – החלה לנסוע איתנו עוד בבטן, ובן 7.5 – נוסע מגיל שנתיים).

 

אורך הטיול

עם ילדים קטנים כדאי לנסוע לפחות ל-7 ימים ועד 14 יום (מעבר לכך, כבר נדרשת היערכות מסוג אחר ולא מדובר בחופשה רגילה של חופשת גן/ביה"ס ומועדים). קפיצות של 3-4 ימים – זה קשה לילדים. עדיף כבר להשאיר אותם אצל סבתא וליהנות מסוף שבוע זוגי. ילדים, במיוחד תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים, מתרגשים ומתלהבים מהנסיעה – הטיסה, המקום החדש והשונה, ריחות חדשים, צלילים חדשים – יחד עם ההתרגשות מגיעות גם חרדות קטנות ופחדים קטנים (ולפעמים גם גדולים). ומה לעשות, שאין עדיין לא רק כושר דיבור, אלא גם הבנה עצמית ממשית והתמודדות עם הרגשות, ההבנה שלהם עדיין לא הבשילו? לבכות! זה מה שהקטנים עושים. יש כאלה שבוכים שעה ויש כאלה שבוכים יום שלם. אז תנו להם את הזמן הזה לתפוס מציאות זמנית חדשה. תנו להם זמן להירגע, להתבונן, להבין שהכל בסדר וההורים האהובים כאן. אז הלך לכם יום. נשאר עוד 6. וכל יום יהיה יותר ויותר קל ומהנה.

 

יעד

לאחר שהחלטתם כמה זמן יש לכם, תחליטו לאן אתם רוצים לנסוע. עם ילדים קטנים כדאי לבחור מזג אוויר נוח בכל תקופה. תזכרו, ילדים ישראלים לא ממש רגילים לשכבות של בגדים עבים וכבדים. אין טעם לקחת תינוק לטיול של חורף בשלג. הוא לא יזכור כלום, אבל אתם תזכרו כל דקה מהמלחמה הזאת של לנסות להלביש אותו או להפשיט לצורך החלפת טיטול. אז פשוט תבחרו יעד שיהיה (א) לא רחוק, כי טיסה מתישה (אפרט למטה) (ב) אקלים פחות או יותר נוח או לפחות בעונה שהאקלים שם נוח. אני אישית בוחרת נכון לעכשיו עם הגילאים של הילדים שלי יבשת אירופה לכל כיווניה – וזה המון! בקיץ אפשר לקפוץ גם למדינות קרירות יותר, באביב – יותר מרכז ו/או דרום + מדינות של הים התיכון, ובסתיו – איפה שהכי יפה – שזה אירופה מערבית/מזרחית. ככה אני נמנעת מחום ומקור, וגם מצליחה לתפוס את הפריחה או את השלכת.

 

טיסות

אחרי שהוחלט על יעד, ניגשים לחפש טיסות. כן, כן, לא חבילות (אם אתם אוהבים חופשה בסגנון "בטן-גב", הפוסט הזה לא מיועד לכם). תמיד עדיפות ראשונה – טיסה ישירה. עד 7 שעות של טיסה ישירה – זה מצויין! חצי שעה להתלהבות של ההמראה, שעה לפעילויות שהעלתם למטוס, שעה של אוכל, שעתיים של שינה, עוד קצת פעילות ונשנוש – והופ! נחתנו!

אם היעד רחוק מדי ו/או אין אליו טיסה ישירה בתקופה שאתם טסים, כדאי לבחור קונקשיין טוב ונוח, אפילו שזה יעלה קצת יותר כסף. לדוגמא, קונקשיין של שעתיים עדיף על קונקשיין של 5 שעות, או קונקשיין באמצע לילה פחות נוח מקונקשיין בשעות הצהריים המוקדמות. תמיד לבדוק את שני הדברים ביחד! גם אורך וגם שעה של עצירת ביניים. ותמיד להשתדל שתהיה רק עצירת ביניים אחת! אם טסים למזרח הרחוק/אוסטרליה/דרום אמריקה, אז יש מצב שיהיה יותר, אבל בינינו, אפשר להמתין כמה שנים, לפני לקוחים לשם את הילדים. ברוב המקרים (שוב, לא לאוהדי "בטן-גב"). עצירת ביניים קצרה בשעות נורמליות יכולה להיות גלגל הצלה. לחלק מהילדים יותר נוח לאכול בבית קפה של שדה תעופה (אפילו שזה אוכל מהבית) מאשר במטוס, השירותים יותר נוחים ומרווחים, הרבה פעמים יש פינת משחקייה בשדה תעופה. כשאני מזמינה טיסה עם קונקשיין, אני משתדלת שכל פרק של הטיסה יהיה עד 5 שעות גג, כאשר הפרק הראשון יותר ארוך. והעצירה עד 3 שעות. עדיף לשלם 100 דולר יותר לבן-אדם, אבל להגיע ליעד כבן אדם ולא סמרטוט.

יציאה מהבית יכולה להיות גם בשעות הבוקר המקודמות. משכיבים את הילדים בערב לפני בבגדים שאיתם יעלו למטוס (נוח וספורטיבי), לוקחים אותם רדומים במונית לשדה התעופה. שם הם יאכלו את ארוחת הבוקר שלקחתם מהבית (קורנפלקס, יוגורט, מעדן, פרות וכו'). כדאי שנחיתה סופית ביעד והגעה לדירה/מלון תהיה בשעות האור, ע"מ שהילדים יראו את המקום, בו תלונו. זה יחסוך לכם בכי באמצע לילה (כי ראו צליליות לא מוכרות) או עצבים בבוקר (כי הם לא יודעים איפה השירותים). יציאה בחזרה לארץ עדיף שתהיה בשעות הצהריים – בבוקר יש לחץ להתארגן עם ילדים קטנים, וחבל לבזבז טיסה ו/או להספיק אבל להיות בקריז (זהו היום האחרון של החופשה הנפלאה! אל תהרסו אותו!). לא נורא אם החזרה הביתה תהיה בשעות הלילה – זה בית! מקום מוכר וידוע! אז נרדמו בטיסה, מעבירים למונית ומעלים הביתה. מחר תחליפו להם את הבגדים, ממילא צריך להחליף מצעים שצברו אבק במשך שבועיים.

אם טסים עם תינוקות עד גיל שנתיים (לפעמים חברת תעופה מציינת גיל גבולי אחר, אבל לרוב זה גיל שניים), אז הוא ישב עליכם. אלא אם אתם מחליטים לקנות עבורו מושב נפרד במחיר מלא. אם רוצים ליהנות מהמחיר המוזל, אז זה "כרטיס ברכיים". תינוקות עד גיל 9 חודשים יכולים לנסות ולקבל עריסה/לול בטיסה. בשביל זה צריך לבקש כבר בעת הזמנת הכרטיס, ולוודא בצ'ק אין אונליין 48-24 שעות לפני הטיסה. במטוסים יש רק 6 (במקרה הטוב) לולים כאלה. כל הקודם זוכה. כל השאר… טוב, אבא ואמא מתחליפים ביניהם.

והכי נוח לעשות זאת, כשיושבים קרוב. תמיד, תמיד, תמיד לעשות בחירת מקומות בזמן קניית כרטיס/צ'ק אין אונליין! ובטוח חובה לעשות זאת, אפילו בתשלום, בטיסות של לאו קוסט, שלא יווצר מצב שאתם יושבים בחלקים שונים של מטוס (ראיתי מלא מקרים כאלה). וככל שמקדימים, ככה יש בחירה יותר טובה (לא ניתן לבחור מעבר חירום, כי אין לשבת שם עם ילדים). מי שחפץ בלול – זה תמיד שורה ראשונה של מחלקת תיירים. כאשר צורת ישיבה היא 3+3 – לקחת 3+1/2+2 במעבר למשפחה של 4, 3+2 – למשפחה של 5, ושתי שלישיות אחת מול השניה / אחת אחרי השניה למשפחה של 6. במקרה של ישיבה 3-4-3 או 2-4-2 – לקחת כסאות ככה שיהיה לכם כמה שיותר גישות למעבר. לא משנה שילדים "רוצים ליד החלון". זה יעסיק אותם בדיוק לחצי שעה, אבל להקים שורה שלמה בשביל לקחת אותם לשירותים או סתם ללכת קצת כי הטיסה ארוכה והרגליים התנפחו, יותר חשוב.

מה אפשר לעשות כדי להנעים את הטיסה עצמה? אוכל – אם יש ארוחה בטיסה, תדאגו להזמין מבעוד מועד ארוחת ילדים. מגישים אותה לפני שאר הארוחות (יחד עם כשרות, צמחוניות וכד'). ככה ילדים יכולים לאכול יותר מוקדם וגם אתם פנויים לעזור להם. כשהם יסיימו, גם אתם תקבלו את האוכל שלכם ואף אחד לא יפריע לכם לאכול (הם אוכלים קינוח ושותים מיץ ומקשקשים בחוברת עבודה בזמן הזה). ובכל זאת, כדאי להביא גם נשנושים קטנים ומזינים מהבית ליתר ביטחון, כי לא כל הילדים מתחברים לאוכל של מטוס. אם אין ארוחה בטיסה, אז מותר לכם להביא אוכל מהבית – מה שאתם רוצים! תכינו את הדברים שילדים אוהבים, אבל שיהיו כאלה שהם טעימים גם כשזה קר. סנדוויצ'ים עם פסטרמה או חביתה, חביתיות, בורקסים, יוגורט, פירות, ירקות חתוכים, בלינצ'ס… אם זה דורש חימום, עלולה להיות בעיה, לא בכל חברת תעופה יהיו מוכנים לחמם (גם לא לכולם יש אפשרות כזאת). הערה קטנה וחשובה מאוד: לא לקחת דברים מסריחים! לא-לא-לא!!!! תתחשבו בנוסעים אחרים. אז נכון, שאתם כולם אוהבים ביסלי בטעם בצל, אבל השכנים שלכם לטיסה לא סובלים את הריח. תתחשבו. תאמינו לי, משפחה עם ילדים שמתנהגים יפה (נפרט בהמשך איך לגרום להם לעשות זאת) ולא מפריע עם הריח והרעש של פיצוחים זוכה לאהדה רבה מצד השכנים (וקורה, שצריך את עזרתם – עם מזוודות, עם שמירה על הילד לכמה דקות – הם ישמחו לעזור אם תהיו קשובים לצרכים שלהם גם כן – באחת הטיסות הקטנה שלי התחילה להעלות חום פתאום והקיאה – חצי מטוס נלחץ לעזרתינו, כי הינו נוסעים נעימים ולא מזיקים). דבר אכיל שכן חובה (!!!) לקחת – סוכריות על מקל (לתינוק אין צורך, יספיק להם המוצץ). לא לתת, אלא בזמן ההמראה בלבד! זה יקל על הלחץ באוזניים וגם יהיה סמל לתחילת חופשה אמיתית (אם טסים קונקשיין, אז לכל פרק טיסה).

מה קורה עם ילד כשהוא שבע? או שהוא נרדם (הללויה!!! – לא לשכוח לקחת בובת לילה/חיתול אהוב לטיול ולעלות אותה למטוס, נותן להם תחושת ביטחון) או שהוא משועמם ורוצה פעילות. בשביל לרתק אותו לכיסא לפחות לפרק זמן מסויים, תקחו עמכם חוברות עבודה בהתאם לגיל הילד, חוברות מדבקות, משחקים קטנים (יש עכשיו מלא משחקי מגנט לנסיעות), פאזלים, טריוויות (לילדי גן חובה-כיתה ג'), דפי ציור וצבעים. אני אישית גם מאוד אוהבת למצוא חוברות פעילות שקשורות לאותה מדינה אליה אנו טסים. ואם אין כאלה במלאי, אז מוצאת כל מיני דפי צביעה ברחבי הרשת (בטיול שלנו לליטא הדפסתי חוברת שלמה של דפי צביעה של וילנה וכל ערב צבענו מקומות בהם ביקרנו באותו היום). אפשר לקחת גם ספרים קטנים לפעוטות או ספר קריאה קליל לילדי ביה"ס שקוראים לבד. אלו, הבוחרים את טאבלטים וכד' – תשתדלו למשוך כמה שיותר זמן ולא לתת (פשוט אל תספרו להם שיש/אל תקחו). נכון שזה הפתרון הכי נוח הרבה פעמים, אבל… ילדים עד כיתה א'-ב' יתקשו להפסיק. תארו לעצמכם מצב שהמטוס צריך לנוחות וביקשו לכבוד את כל המכשירים האלקטרוניים, אבל הקטנצ'יק צועק "לא רוצה!". לא נעים ובכלל, יצאתם לחופשה משפחתית, למה כל אחד צריך להיות תקוע במסך? תחלקו חוויות! אחרת סתם חבל שבזבזתם כסף, יכולתם לעשות את אותו הדבר גם בבית.

כבודה

איפה שמים את כל הדברים הללו? בילקוט של הילד! לכל ילד יש תיק גן/ביה"ס. אפשר לשים אליו את האוכל שלהם ואת הפעילויות לטיסה. זה גם נותן הרגשה טובה לילד שהוא גם סוחב תיק, ממש תייר מקצועי! טיפ בתוך טיפ: אל תקנו לילדים קטנים מזוודות חמודות האלה של חיות, שאפשר לנסוע עליהם. זה בדיוק מה שהם יעשו 2 דקות אחרי שתכנסו לשדה התעופה. ומי יצטרך למשוך? נכון, ההורים. אבל לכם, ההורים, כבר כל הידיים תפוסות עם המזוודות ותיקים שלכם, ויש גם את התינוק וגם האחות הקטנה וגם, וגם, וגם… עדיף תיק גב בהתאם לגיל הילד.

עקרונית, כל כרטיס מושב זכאי לכבודת מטען וכבודת יד. כאשר לכל חברת תעופה כללים משלה לגבי שני סוגים של הכבודות. אממה. לפני שאתם ממהרים לקחת לכל בן משפחה מזוודה גדולה, תחשבו – יש לכל הורה רק שתי ידיים. וצריך גם לשמור על ילדים קטנים, וגם כבודת יד. אז אם הילד מספיק גדול לטרולי קטן, סבבה. אם לא, תסתפקו בכמה שפחות דברים (עדיף לכבס).

עגלות – מצרך חובה? לא בטוחה. במיוחד כאשר מדובר בביקור בערי אירופה עם מדרכות צרות וכבישים מאבנים מתקופת ימי הביניים. עדיף מנשא. גם לא צריך להתעסק עם מסירה ליד המטוס, חרדות שמה יהרסו לנו. תינוק קטן יכול בשקט להיות במנשא. עגלת טיולון – אפשרות, אם אין ברירה אחרת. אבל גם, כדאי שזו תהיה עגלת ספייר, ולא הקבועה שלכם מהבית. כזאת, שלא חבל לזרוק, אם תיהרס בטיול. בחיק הטבע גם לא נוח עם עגלה. אז תחשבו טוב-טוב. בכל מקרה, עגלות לא נחשבות לכבודה ומוסרים אותן לפני עלייה למטוס.

אם טסים עם עצירת ביניים, תארזו מזוודת טרולי קטנה לכבודת יד, בה תכניסו ערכת בגדים לכל מטייל ליממה אחת (כולל תחתונים וגרביים). מזוודות עלולות ללכת לאיבוד בעצירות ביניים. אתם לא רוצים להיתקע עם ילדים ללא בגדי החלפה.  אם יש לכם נחיתה מאוחרת, לילה אחד במקום אחד ואז עוברים למקום אחר לכמה ימים, גם תארגנו לכם מזוודה כזאת, ע"מ לא לפרק את הכל, אלא רק אותה. במזוודה כזאת שמים: פיג'מה, בובת לילה, מברשות שיניים, משחת שיניים קטנה ושמפו ילדים קטן (משמש גם כסבון לכל המשפחה), בגדים ליום אחד (לילדים לשים 2 החלפות לכל אחד), אם יש צורך במעיל/כובע/כפפות/צעיפים/ביגוד טרמי – גם אותם (לא תופסים הרבה מקום, אבל מצילים).

 

לינה

טוב, בשעה טובה הגעתם ליעד. כולם שרדו את הטיסה, עברתם מהר את בדיקת הגבולות (באירופה בדר"כ יש תור נפרד למשפחות עם ילדים, שימו לב לסימנים בבדיקת הדרכונים), כל המזוודות הגיעו בשלום. נכון שאמא ואבא גם רוצים ליהנות מהחופש ולא לעמוד במטבח, אז ישר קופצים על בתי מלון עם ארוחת הבוקר. אבל… מה קורה, שלא מתעוררים ולא מתארגנים בזמן? הרי אמבטיה אחת, חדר קטן, שעות מוקדמות מדי לארוחת הבוקר… ואם מספיקים, אבל הילדים לא אוכלים? או שיש מבחר קטן מדי? ארוחה קונטיננטלית, זוכרים? אז עדיף דירה. עם מטבח, עם הרבה מרחב, עם לוח זמנים אישי, עם קניות בסופר הקרוב (תמיד לשאול את בעלי הבית, איפה יש סופר ובית מרחקת) לפי העדפות של בני המשפחה. ארוחת בוקר אהובה – זו דרך מצויינת להתחיל את היום (אם יש לכם ילד בעייתי באוכל, כדאי להביא כמה דברים מהבית – אני תמיד לוקחת חבילה של פטיטים או דייסת סולת). וגם אפשר לסגור אותו עם ארוחת ערב נוחה ושקטה (הרבה פעמים לא צריך לבשל, כי לקחתם את מה שלא סיימתם במסעדה בארוחת צהריים). ואם רוצים לעשות הפסקה באמצע היום לשנת צהריים, אז לא מחכים שחדרנית תסיים לנקות. והכי הכי חשוב! דירה מרגישה כמו "בית". וילדים הרבה יותר רגועים במהלך הטיול.

וע"מ להעצים את חוויית "הבית", כדאי לבחור במקום לינה כזה שיאפשר טיולי כוכב לזמן גדול של ימים. במהלך שבוע לא כדאי להחליף מקום לינה, אלא אם זה ממש הכרחי. במהלך שבועיים כדאי לבחור גג שני מקומות לינה (תזכרו, כל פעם צריך לארוז מחדש!).

אם באים לטיול של שבועיים, כדאי לשכור דירות שיש בהם מכונת כביסה ועוד יותר טוב, אם יש גם מייבש. את הדברים הללו מבררים לפני הנסיעה וכך גם יודעים לארוז פחות דברים.

 

מה לארוז

בגדים – מבוגרים ידעו לבד מה הם צריכים, לילדים אורזים כפול. לצאת מנקודת הנחה שצריך החלפה ביום (ככל שילד גדול יותר, ככה צריך לדאוג לזה פחות, אבל גם ילדים בכיתה א' נופלים לפעמים למזרקה או מחליקים בבוץ). ושתמיד תהיה החלפה בתיק יד כשיוצאים מהבית. מלבישים את הילדים בסגנון "בצל" – שכבות. מי שנוסע לאירופה הרבה יודע, גם בקיץ יש ימים קרירים (תמיד שיהיו בגדים ארוכים יחד עם הקצרים), וגם בסתיו/אביב יכול להיות חם ויבש. כדאי שפיג'מות גם תהינה בכפולות (ועדיף שאחת תהיה דקה/קצרה והשניה יותר חמימה), כי לילדים לפעמים "בורח" – זה לא הילד, זה ההתרגשות מהמקום החדש.

טיטולים ומגבונים – אני תמיד לקחתי מהבית את אלו שילדים שלי רגילים אליהם. נכון, זה תופס מקום בהלוך (חבילה של טיטולים זה הרבה מקום!), אבל בחזור יש לכם מקום לשים קניות. מה שכן, זה חסך לי חיפושים, וגם הרבה פעמים מוצר ספציפי לא קיים בשוק זר, ואז צריך לקחת סיכון עם משהו לא מוכר. ופתאום מגלים שילד רגיש לרכיבים! במקום טיול כיפי, יושבים בבית ומטפלים בתפרחת חיתולים. כנ"ל לגבי מגבונים לחים. חבילה לכל יומיים. עדיף להשאיר שם מה שלא השתמשנו, מאשר לסבול בטיול. אם הילד בגמילה, או נגמל זמן קצר לפני הנסיעה, כדאי לקחת בכל זאת תחתוני גמילה לשעות השינה, כי השינוי הזה בשגרה יכול לגרום לרגרסיה.

תרופות – גם לילדים וגם מבוגרים. משכך כאבים, מוריד חום (אם ילד מספיק גדול כדי לקבל אבקמולי – שזה באבקה, או פרמולקט – שזה בטבליות לעיסה – לקחת אותם, חוסך מקום), מגבוני עיניים של ד"ר פישר – לא דורש מקרר כמו טיפות, לא דורש מרשם כמו טיפות, לא דורש הרבה מקום ,עוזר די טוב ותמיד שיהיה בתיק. ספריי לאף (לא טיפות! כי צריך מקרר). נגד כאבי בטן והקאות (למבוגרים אני לוקחת "קל-בטן" לקטנים "דיאקיד" של הום-גליל – עוזר אחרי פעם אחת!). מדחום לכל אחד (אם כבר לכולם מודדים בבית השחי, אז מספיק אחד), נגד אלרגיות – למבוגרים לורטדין, לקטנים – פניסטיל גם במשחה – עוזר נגד עקיצות או תגובות עור לאלרגן וגם בטיפות – טיפה לכל קילו של משקל הילד), ספריי נגד ייתושים וקרם שיזוף (בחורף לא צריך), פלסטרים, מחטה פצעים. ולשים לב, שכל הדברים האלו יכולים להיות בלי מקרר.

משחקים וספרים – לא גדולים ולא כבדים, אבל כדאי לקחת. אולי יהיה יום אחד שלא יתחשק לכם לצאת מהבית, או מזג אוויר לא סימפטי.

עוד דברים קטנים: סינרים חד פעמיים. שמים בתיק ואפשר ליהנות בבית קפה בלי לדאוג ללכלוך הבגדים וגם לא לסחוב אח"כ סינר מלולך בתיק. פשוט זורקים. מוצצים – לוודא שיש לפחות 2. אם אבדו שניהם, אז קונים. שמפו וסבון לילדים – גם מהבית, בדומה לטיטולים, לא צריך להסתבך עם מוצרים לא יודעים בחו"ל. אם יש לכם ילד בכיתה א'-ג', אפשר לקנות לו מצלמה פשוטה, זה יגרום לו להיות יותר רגוע בסיור בעיר, יעסיק אותו וגם יגרום יהווה מקור לגאווה (ומי יודע, אולי גם יצאו תמונות מדהימות! לשלנו יצאו☺). מנשא טוב – זה כבר ציינתי. אם ילדים אוהבים סכו"ם מסויים – כדאי לקחת אותו גם (שמים בנרתיק של מברשת שינים). אם מרבים בנסיעות ברכב, כדאי להכין דיסקים עם שירים או סיפורים, ע"מ לשים להם בנסיעות ארוכות, אם הם לא ישנים. טיפ נוסף שקשור יותר להכנה לכל הטיול הזה – תכינו את הילדים לקראת פגישה עם מדינה אליה אתם נוסעים! אפשר לקרוא אגדות, סיפורים, לראות סרטים (למשל, נוסעים לרומניה? תראו "מלון טרנסילבניה" ותדברו על דרקולה – במונחים של ילדים כמובן). אני קראתי עם הגדול שלי ספר ילדים על פורטוגל – היה כיף לראות, איך הוא זוכר את כל בני המלוכה וממש מתעניין במקומות, אותם ביקרנו, כי הכיר אותם. כשנסענו לבוואריה – קראנו אגדות של אחים גרים. ילדים יותר משתפים פעולה ככה.

 

נסיעות ברכב

אם ילדים ישנים בצהריים, תכננו את הנסיעות הארוכות לשעות אלה. אם לא ישנים ולא אוהבים נסיעות ארוכות, אז פשוט וותרו. עדיף לראות פחות, אבל בכיף. באופן כללי, עדיף שהנסיעות לא יעלו על שעתיים-שלוש (וגם זה בהגזמה). גם נהג שם בשביל לכייף, ואחרי הנסיעה הוא נשאר הורה שצריך לטפל בילדים. ולילדים לא אכפת שהוא עייף. כשאתם מזמינים רכב, תבדקו מחיר של כסא בטיחות מטעמם. מנסיוני, זה תמיד יותר מדי יקר. לכן כדאי לקחת מהבית. עדיף לקחת בוסטר לילדים גדולים יותר (קונים ב-50 ₪ וזורקים אותו שם). אם יש לכם כסא בטיחות שיש עליו מדבקה של מטוס, סימן שהוא מורשה לטיסה, אז אל תמסרו אותו בעליה למטוס (אם לילד יש כרטיס מושב נפרד, אחרת אי אפשר). סל-קל – אם אין כרטיס מושב, חייבים למסור בעלייה למטוס (זה לא נכלל בכבודה בדר"כ).

 

אטרקציות

לא יותר מ-2 אטרקציות ביום. ותמיד לעשות בשעות הבוקר משהו להורים, ורק אח"כ לילדים .בשעות הבוקר ילדים יותר ערניים ומשתפים פעולה. לקראת הצהריים, הם כבר עייפים ומשועממים, אז שיהיה להם למה לצפות, לאחר המוזאון☺ במהלך שבוע, כדאי שיהיה יום אחד לפחות שהוא "יום ילדים" נטו. למשל: יום שלם בגן חיות, או בפארק שעשועים, או במפעל שוקולד. צריך לגוון בין האטרקציות: יום אחד סיור בעיר, למחר טבע. תחפשו מוזיאונים לילדים. ובכל מוזיאון רגיל שמגיעים, תמיד תשאלו אם יש להם "חוברת הפעלה לילדים" (בדר"כ יש וזה מקסים, ככה ילדים מכירים דברים בדרך חווייתית ועליזה). נסיעה ברכבל או חשמלית – זו גם אטרקציה! אל תחסכו חוויה זאת מהילדים, אם אתם בעיר. אין דברים כאלה בארץ, והם ממש נהנים.

 

ודבר אחרון, שהוא גם הראשון: דרכונים! רוצו לעשות דרכונים ביומטריים גם לילדים. זה חוסך תור במעבר גבולות בארץ גם ביציאה וגם בכניסה – 5 דקות ואתם כבר בדיוטי פרי או בתור למונית הביתה. יש בבן-גוריון מתקנים מיוחדים "לילדים" – אם לא מוצאים, אפשר לשאול את העובדים שמסתובבים ליד המשכירים.

 

תודה רבה לסוניה ספיר על המאמר!